ניכוי מס תשומות בגין רכישת כבוד ויוקרה 

 " כולם יודעים טוב מאוד למי יש יותר כבוד " בנוסף כולם גם יודעים ש " בשביל כבוד צריך לעבוד " , להלן נראה כי לא תמיד סבורות רשויות המס ורשויות המשפט כי העבודה שעשית הוסיפה לך כבוד מקצועי , נסביר .

לא רבים יודעים אך למעשה הכירו בתי המשפט בכך שעוסק המבצע רכישה שנועדה לקדם את ה " מכובדות " והיוקרה של עסקיו ואת שמם הטוב רשאי לנכות בגין רכישות אלו מס תשומות . הדוגמא השכיחה לכך ביותר הינה מעבר ממשרדים פשוטים למשרדים מפוארים . אלו כמו גם אלו נועדו לשמש מקום עבודה אך האחרונים בשונה מן הראשונים " משדרים " ללקוח משהו אחר : הצלחה יותר גדולה , עושר יותר גדול וכדומה . חזות מכובדת זו מאפשרת לא רק סביבת עבודה נוחה יותר לאותו עוסק , אלא פעמים רבות מאפשרת אפילו הגדלת המחיר אותו גובה העוסק הנ"ל בגין שירותיו / הנכסים אותם הוא מוכר .

לאחרונה ( 19.10.06 ) קבע בית המשפט לכאורה ( ורק לכאורה ) דברים הפוכים . בפסק הדין של המהנדס ישראל גודוביץ . המערער הינו דמות ידועה ולשעבר היה מהנדס של עירית ת"א . המערער יוצג על ידי עו"ד ניר הורנשטיין ממשרד אלתר ושות' שהינו מבכירי המומחים בתחום המע"מ כיום .

בבחירות האחרונות לראשות עירית ת"א התמודד מר גודוביץ על ראשות העירייה ולאחר שהפסיד במירוץ ביקש לנכות את מס התשומות בגין המירוץ , במסגרת עסקו כמהנדס . לטענתו היה ברור שהוא יפסיד וכל מטרת המירוץ נועדה לפרסם ולחזק את שמו במגזרים שונים בכדי להגדיל את נפח העבודה המגיע אליו . גודוביץ אף טען כי ניתן להוכיח כי בעקבות המרוץ לראשות העירייה בו נכשל , גדל באופן ניכר היקף העבודה שנכנס למשרדו .

פסק דין ידוע מאוד אשר דן בנושא " ניכוי מס התשומות " בגין אירוע של שיפור תדמית ( משמע הוספת " כבוד " ) הינו פסק הדין בעניין שמן תעשיות ( ע"ש 398/94 ) במקרה זה אישר בית המשפט ניכוי מס תשומות בגין הכנת סרט תדמית וכן הוצאות נוספות בגין כנס לרגל 70 שנה לחברה שנערך היות אופי הטקס היה שיווקי – הוזמנו לקוחות , הוצגו מוצרים של החברה ועוד . יחד עם זאת קיימים פסקי דין נוספים , ידועים פחות שבהם אושר לעוסק לנכות מס תשומות גם כאשר היה קשר רופף יותר בין ההוצאה , המוסיפה " כבוד עסקי " לעוסק ובין  העסק . לדוגמא , בפסק הדין בעניין אלוני עופר ( ע"ש 285/92 ) , שם נאמר על ידי כבוד השופט דר' ביין , כי ברכישת מטוס די במטרה של הצגת חזות יוקרתית ויצירת קשרים עסקיים , בכדי שהשימוש יחשב " לצורך העסק " . דברים דומים ניתן ללמוד גם מספק הדין בעניין ר.א.ד ( RAD ) שם הותר ניכוי מס תשומות בגין רכישת תעתיק של פסל ( האדם החושב ) לצורכי בניין משרדים ( המדובר היה בהסכם פשרה שאושר על ידי בית המשפט ) .

עיון מדוקדק בלשון כבוד השופטת דניה קרת בפסק הדין בעניין גודוביץ מלמד כי השופטת לא סבורה כי באופן גורף אין קשר בין ריצה לראשות עירייה ( ללא סיכוי אמיתי ) לבין יוקרה מקצועית . במקרה זה פשוט נתנה כבוד השופטת אמון חלקי בלבד בדברי המערערת . לסברת כבוד השופטת , לא הביא המערער הוכחות לקשר ראוי בין הריצה לראשות העיר לתועלת העסקית . כבוד השופטת סברה כי בתחילה התכוון המערער באמת לרוץ לראשות העריה והוא לא ראה קשר עסקי בין הריצה לראשות העירייה לבין עסקיו כמהנדס , השופטת עמדה על כך שבחומר הפרסומי לא הוזכר מקצועו של המערער " מהנדס " ( מעשה מתבקש לכאורה ) כן לא הביא המערער הוכחות לכך שעסקיו פרחו וצמחו לאחר הבחירות ובעקבות הפרסום וכן לא הוכיח שעיקר ההשקעה הכספית הייתה במגזר בו הוא ראה פוטנציאל עסקי ( כפי שטען בעל פה ) .

לאור האמור עולה כי הטענות המשפטיות אותן העלה ב"כ המערער נכונות ונותרו נכונות גם עתה וניתן יהיה ליישמם במקרים אחרים תוך הקפדה על נקודות שונות עליהם עמד בית המשפט ; משמע מקום בו רוצה עוסק לעשות שימוש במרוץ פוליטי לקידום עסקיו , עליו לדאוג כי יהיה ברור למתבונן מבחוץ , כי מן המרוץ האמור מופק גם תועלת פוליטית לדוגמא : חזרה נשנית על מקצועו של המתמודד , פגישה עם בוחרים פוטנציאלים במקום העסק , הוכחות לכך שחלק מן האסטרטגיה השיווקית הושפעה משיקולים עסקיים ( ניתן לנהל פרוטוקולים של ישיבות ) וכדומה .